לדלג לתוכן

ביאור:ירמיהו כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו כד)


מחזה התאנים הטובות (גלות החרש המסגר, שעתידה להגאל) והתאנים הרעות (אלו שלא גלו, ושוגים לחשוב שהם עדיפים בעיני ה')

א הִרְאַנִי יְהוָה וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי סלים גדולים (דּוּד הוא סיר או טנא) תְאֵנִים מוּעָדִים מזומנים, מוכנים לִפְנֵי הֵיכַל יְהוָה, אַחֲרֵי הַגְלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת יְכָנְיָהוּ יהויכין בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וְאֶת הֶחָרָשׁ וְאֶת הַמַּסְגֵּר בעלי מלאכה - ר' מלכים ב כד, יד מִירוּשָׁלַ͏ִם וַיְבִאֵם בָּבֶל. ב הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת הביכורים, שהבשילו ראשונות, וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ. {ס}
ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ"? וָאֹמַר: "תְּאֵנִים. הַתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת - טֹבוֹת מְאֹד, וְהָרָעוֹת - רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ". {פ}
ד וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: ה כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כַּתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה - כֵּן אַכִּיר אבכר, אפלה לטובה (המילה "לְטוֹבָה" בסוף הפסוק נמשכת לכאן) אֶת גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים לְטוֹבָה. ו וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה, וַהֲשִׁבֹתִים עַל אל הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס וּנְטַעְתִּים וְלֹא אֶתּוֹשׁ. ז וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב לָדַעַת אֹתִי כִּי אֲנִי שאני יְהוָה, וְהָיוּ לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, כִּי יָשֻׁבוּ אֵלַי בְּכָל לִבָּם. {ס}
ח וְכַתְּאֵנִים הָרָעוֹת אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ, כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: כֵּן אֶתֵּן אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרָיו וְאֵת שְׁאֵרִית יְרוּשָׁלַ͏ִם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְהַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם שברחו למצרים מאימת נבוכדנצר. ט וּנְתַתִּים (לזועה) לְזַעֲוָה זועה לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה בְּכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם. י וְשִׁלַּחְתִּי בָם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר, עַד תֻּמָּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְלַאֲבוֹתֵיהֶם. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • תושבי יהודה שלא הוגלו טעו לחשוב שהם טובים יותר מאלו שהוגלו לבבל. ירמיהו מבהיר זאת לתושבי יהודה. במקביל אליו יחזקאל ניבא דברים דומים לגולים בבבל: "...אֲשֶׁר אָמְרוּ לָהֶם יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם: 'רַחֲקוּ מֵעַל ה', לָנוּ הִיא נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה'. לָכֵן אֱמֹר: ... וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל." (יחזקאל יא, טו-יז)